Add parallel Print Page Options

טו אחר כך ראיתי בשמים חזיון מסתורי נוסף: שבעה מלאכים נושאים שבע מגפות. אלה הן המכות האחרונות, כי יחד איתן בא הקץ לזעמו של אלוהים.

ראיתי מולי מעין ים זכוכית ואש, ועליו עומדים כל אלה שהתגברו על החיה הרעה, על פסלה, על סימן החותם שלה ועל מספרה. כולם החזיקו בידיהם את כינורות האלוהים,

ושרו את שירת משה עבד אלוהים ואת שירת השה:

"גדולים ונפלאים מעשיך,

ה' אלוהי צבאות.

צדק ואמת דרכיך,

ה' מלך הגויים.

מי לא ירא מפניך, ה'?

ומי לא ייתן כבוד לשמך?

כי אתה לבדך קדוש.

כל העמים יבואו וישתחוו לפניך,

כי נגלו מעשיך הצודקים."

אחרי כן ראיתי את קודש הקודשים בהיכל השמים נפתח לרווחה, ומתוכו יצאו שבעת המלאכים שנשאו את שבע המכות. הם לבשו גלימות לבנות, צחורות וטהורות, ועל החזה חגרו חגורות זהב. אחת מארבע החיות הגישה לכל אחד מהשבעה קערת זהב מלאה בזעם האלוהים החי לנצח.

ההיכל נמלא עשן מגבורתו של אלוהים ומכבודו, ואיש לא יכול היה להיכנס לתוכו עד שסיימו שבעת המלאכים להכות את הארץ בשבע המגפות.