אגרת פולוס הראשונה אל-הקורי 11

Habrit Hakhadasha/Haderekh

יא לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח. ² אחים יקרים, אני שמח כל-כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם. ³ ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים. ⁴ לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח. ⁵ אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה. ⁶ אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה. ⁷ הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

⁸ אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם. ⁹ אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם. ¹⁰ לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

¹¹ אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו. ¹² האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על-ידי אלוהים.

¹³ אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש? האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו. ¹⁶ אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

¹⁷ בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות. ¹⁸ אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות, ¹⁹ כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

²⁰ כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת-האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם. ²¹ סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים. ²² מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם "הטובה"!

²³ אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על-ידי יהודה, הוא לקח לחם, ²⁴ הודה לאלוהים עליו, בצע אותו, הגיש לתלמידיו ואמר: "קחו ואיכלו. זהו גופי המוקרב למענכם. עשו זאת לזיכרוני." ²⁵ לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר: "כוס זאת מסמלת את הברית החדשה בין אלוהים לביניכם – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו." ²⁶ כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

²⁷ כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו. ²⁸ על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין, ²⁹ כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו. ³⁰ זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

³¹ ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו. ³² דעו לכם שאם ה' שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם. ³³ לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו; ³⁴ מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו.

את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.